<h1>ארחות חיים הלכ' אבל סימן ג'</h1>
<h2>דף כ:</h2>
ואלו שחייב אדם להתאבל עליהם דין תורה אביו ואמו ובנו ובתו ואחיו ואחותו מאביו ומדבריהם מתאבל על אחיו ואחותו מאמו ואחותו נשואה בין מאביו בין מאמו ומתאבל דין תורה על אשתו הנשואה וכן האשה על בעלה. אפילו כהן שאינו מטמא לאחיו ולאחותו מאמו מתאבל עליהן. בנו או אחיו הבא מן השפחה [או מן] הנכרית אינו מתאבל עליהן. וכן מי שנתגייר הוא ובניו או נשתחררו הוא ואמו אין מתאבלין זה על זה. וכן אשתו ארוסה אין מתאבל עליה ולא אונן והיא לא אוננת ולא מתאבלת עליו.
כל קרובים שאדם חייב להתאבל עליהן הרי זה מתאבל (עליה) [עמהן בפניהן] מדברי סופרים (בפניהם). כיצד הרי שמת בן בנו או אחי בנו או אם בנו חייב לקרוע בפני בנו ולנהוג אבילות בפניו אבל שלא בפניו אינו חייב וכן בשאר הקרובים. וכן נמי כתב הר"ם בן ז"ל ועכשיו אין נוהגין כלל אפילו בפניו והטעם כי כל זה לא נתקן אלא משום כבודם והן מחלו על כבודם כ"ש. ומתאבל אדם על חמיו וחמותו בפני אשתו הנשואה אבל לא על שאר קרוביה וכן היא מתאבלת על חמיה וחמותה בפני בעלה ולא על שאר קרוביו והר"ם בן ז"ל כתב כל שהבעל מתאבל עליו אשתו נוהגת עמו אבל הוא אינו נוהג עמה אלא על חמיו וחמותו ע"כ.
